בועות רבות מתחילות בפרץ של חדשנות או קידמה טכנולוגית שמבשרות את השחר של כלכלה חדשה .
למשל ,אומר יאן קליימן
ייעוץ אירגוני - פיננסי ,בשנות הארבעים של המאה ה-19 סבלה בריטניה משיגעון שנחשב עכשיו לאגדי ואשר היה מיוסד על טכנולוגיה חדשה : מסילת הברזל .ב-1830 החלה לפעול מסילת הברזל המסחרית המצליחה הראשונה שעליה נעו נוסעים בין עיר לעיר ,אחר כך החלו משקיעים לקנות מניות של חברות שהיו אמורות לסלול ולהפעיל קווים רווחיים עוד יותר ,בשיא הפריחה ,בשנים 1845-1846 ,גאו המחירים של מניות מסילות הברזל והחברות הרלוונטיות הניחו פסים לאורך יותר מ-10 אלף ק״מ ,רובם ללא שום צורך ותועלת ,החגיגה הסתיימה בנפילה אלימה ,אבל היו מי שמצאו לה צידוק בעיקרי יסוד ;טכנולוגיה חדשה הולידה הזדמנויות עסקיות ,רוב הקונצרנים של מסילות הברזל בשנות הארבעים של המאה ה-19 הגיעו לפשיטת רגל ,אבל הם הותירו מאחוריהם תשתית תעבורה חדשה ,שמילאה תפקיד מרכזי בהתרחבות הכלכלית של בריטניה במרוצת המאה ה-19.
אפשר להעלות אותו טיעון עצמו גם ביחס לשגשוג הדוטקום בשנות התשעים של המאה שעברה ,השגשוג הזה נהפך בחטף לבועה ספקולטיבית ,אבל הוא הוצדק בחלקו ע״י טכנולוגיה חדשה - אינטרנט - ושפע יישומיה המבטיחים ,כאשר הבועה הזאת קרסה ,הרבה מאוד חברות חדשות שרדו ,וכך היה גם ביחס לתשתית תקשורת חדשה של קווי כבלים קואקסיאליים ,מגדלי טלפון סלולרי ושיפורים טכנולוגיים מוחשיים אחרים . המשבר האחרון ,מציין
יאן קליימן ,לעומת זאת ,הותיר מאחוריו רק יתרונות מוחשיים בודדים ,חלוקות משנה של בתים בארצות הברית והן בעצם חסרות כל תועלת ,גרוע מכך ,מאחורי שגשוג הדיור לא היתה שום מהפכה טכנולוגית,הבתים שנבנו ב-2006 לא היו שונים כהוא זה ולא היו יעילים יותר מהבתים שנבנו עשור או שניים לפני כן ,במילים אחרות ,השגשוג האחרון היה יצור נדיר ,״בום״ ללא שום שינוי בעיקרי היסוד ,היתה זו בועה ספקולטיבית ולא יותר מכך.
אבל אם שום חדשנות טכנולוגית לא הניעה את שגשוג הדיור,מה היה הדבר שהניע אותו ,שואל יאן קליימן
ייעוץ אירגוני - פיננסי ,למעשה דובר בשפע של חדשנות - ואלו הן חדשות הטובות ,החדשות הרעות הן שרוב החדשנות הזאת רחשה בתוך מגזר כלכלי אחד ,תעשיית השירותים הפיננסיים .זו ,כשלעצמה ,לא היתה בעיה ,אחרי ככלות הכול ,אומר יאן קליימן ,שפע של חדשניות פיננסיות במרוצת המאות שעברו - למשל ,ביטוח או אופציות לסחורות - הוכיחו את ערכן שוב ושוב ואיפשרו לשחקנים בשוק לנהל סיכונים ולהכיל אותם.
בתחילה ,אותה רוח הפיחה חיים ביבול השוטף של החדשניות הפיננסיות ,אדרבה ,זה היה מאמץ לשפר את המודל הישן של ההלוואות ,לפני עשורים אחדים דבקו בנקים שסיפקו הלוואות - במיוחד הלוואות לדיור - במודל שנקרא תכופות ״ להנפיק ולהחזיק ״ ,במילים אחרות ,מציין יאן קליימן ,מי שרצו להיות בעלי דירות או בתים ביקשו מהבנק משכנתא ,הבנק הלווה את הכסף ואחר כך לא עשה דבר מלבד גביית התשלומים על הקרן ועל הריבית של ההלוואה ,הבנק שהנפיק את המשכנתא החזיק בה ,זו היתה עסקה שהוגבלה בבירור לבעל הדירה ולבנק לבדם.
הציעה למכירה איגרות החוב על בסיס האיגום הזה ,כתוצאה מכך ,ההתאחדות שוב לא היתה צריכה להמתין שלושים שנה כדי לקבל את מלוא הפידיון של המשכנתא ,אלא היתה יכולה לקבל מקדמה נאה מהרוכשים של איגרות החוב ,ואילו המשקיעים שקנו את איגרות החוב החדשות האלה היו אמורים לקבל נתח מסוים מזרימת התשלומים של אלפי בעלי הבתים שפרעו את תשלומי המשכנתאות שלהם.
לסיכום ,מציין
יאן קליימן ייעוץ משכנתאות ,התוכנית היתה מהפכנית ,תודות למה שנקרא במהרה בשם איגוח ,היה אפשר לאגם יחדיו נכסים בלתי נזילים כמו משכנתאות ולהפוך אותם לנכסים נזילים סחירים בשוק הפתוח ,למכשירים החדשים האלה ,הפועלים עד עצם הימים האלה ,יש שם משלהם : אג״ח מגובות משכנתאות .
 | יאן קליימן ייעוץ אירגוני פיננסי עוסק בביקורת דיני הבנקאות והפיננסיים ,הכנת חוות דעת מומחה ,וניהול מו״מ מול המערכת הבנקאית ,ומשתפת פעולה עם בנקאיים ומשפטנים מומחים ,בעלי ניסיון רב בתחום. לפרטים נוספים 03-550-6020 |